אין זמן בחיים שלא מתרוצצות לנו בראש מטרות גדולות וקטנות כאחד. מטרות לטווח הקרוב ומטרות לטווח הרחוק. חלק מהמטרות זמניות ועוזבות אותנו בשלב מסוים, מטרות אחרות הופכות לחשובות, ואחרות אנחנו מאוד שמחים נמנעים מלנסות ולהשיג, לרוב כי אנחנו חוששים. על הסוג האחרון נדבר היום.
מטרות שכאלה יכולות להיות לקחת החלטה אמיצה בעסק, להתפטר ממקום העבודה, להפוך להיות עצמאי, לצאת לחופשה, להתחייב להשקעה ובקיצור, לקחת סיכון כלשהו ולצאת מאזור הנוחות שלנו.
על הצבת מטרות אנחנו די בטוחים ששמעתם לא מעט, מכל מיני כיוונים. ועל הצבת פחדים?
מי מפחד ממטרות חשובות?
הסיבה העיקרית והמשמעותית ביותר לכך שאנחנו לא ניגשים לנסות ולכבוש את הפסגה שאנחנו רוצים, לא משנה באיזו מטרה מדובר – היא פחד. לכן אנחנו רוצים להציע לכם שיטה פרקטית, שמתמקדת בסיבה – הפחד – ולא במטרה.
שניה לפני שניגש לשיטה המעשית, מילה על האסכולה ממנה נגזרת השיטה – האסכולה הסטואית. מדובר באסכולה פילוסופית מתקופת יוון העתיקה, אבל אסכולה שהיא פרקטית ביותר, נטולת זמן ומקום, שנותנת כלים אדירים למוטיבציה, אושר והצלחה – בעסקים, בספורט, בזוגיות ובחיים בכלל. לא סתם היא מיושמת בגופים ענקיים כמו ליגת הפוטבול האמריקאית (NFL) כשיטה להעלאת המוטיבציה בקרב שחקנים.
השיטה מסתכלת בלבן של העיניים של כל מטרה, ומנטרלת רעשי רקע, פרשנויות אישיות וסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. לפי הגישה, אנחנו סובלים הרבה יותר בדמיון שלנו מאשר הלכה למעשה במציאות (בתרגום חופשי לציטוט של סנסה, סופר סטואי: "We suffer more often in imagination than in reality").
לפי הגישה הזו, כשאנחנו חושבים על המטרה שאנחנו רוצים להשיג ונמנעים מלנסות ולהשיג אותה, בגלל פחד או חשש – הפוקוס צריך להיות על הפחדים שלנו, על התרחישים הנוראיים ביותר מהם אנחנו מפחדים, אלו שתכלס מונעים מאיתנו לעשות את הצעד הראשון.
תרגיל פרקטי להצלחה: שמים את הפחדים על השולחן
את הפרקטיקה המעשית הזאת הציג היזם והסופר טים פריס, וכדי להתניע אותה כל מה שאתם צריכים הם רק מטרה ברורה שאתם רוצים ולא מעזים לנסות להגשים, שלושה דפים וכלי כתיבה.
על הדף הראשון רשמו בגדול את הכותרת "מה היה קורה אם הייתי… [השלימו עם המטרה שלכם]?". לצורך הדוגמה, נאמר שאנחנו בוחנים "מה יקרה אם אסע לעבוד מחו"ל עם הלפטופ?"
חלקו את הדף הראשון לשלושה טורים, תחת הכותרות הבאות: "במקרה הכי גרוע", "יפחית או ימנע", "ישפר".
מתחת לכל טור סמנו 20 שורות ומספרו אותן מ 1 עד 20.
כעת רשמו מתחת לטור "במקרה הכי גרוע" את 20 התרחישים הכי גרועים שיכולים לקרות, אם תנסו להגשים את המטרה שלכם. למשל, שלא אצליח להתרכז; שארגיש בודד; שאפסיד כספים, שהלקוחות / בן או בת הזוג לא יקבלו את זה; וכן הלאה. נסו לחשוב על התרחישים הכי גרועים ונוראיים מבחינתכם שעלולים לקרות, ואם הם כוללים דיוק או פירוט מסוים, הכניסו גם אותם.
אחרי שסיימתם עם הטור הראשון, עבור כל אחד מעשרים התרחישים הנוראיים שרשמתם, רשמו מתחת לטור "יפחית או ימנע", ומה אתם יכולים לעשות כדי להפחית או למנוע את הסיכון שהתרחיש הספציפי יקרה. לדוגמא, אוכל לבדוק לפני הנסיעה מקומות שקל להתרכז בהם; אוכל להסביר ללקוחות שדבר לא ישתנה מבחינת זמינות ורמת השירות; וכולי, לפי כל איום ותרחיש נוראי אפשרי.
אחרי שסיימנו עם הטור השני, נמשיך לשלישי, בו נרשום תחת הטור "ישפר" את כל מה שנוכל לעשות כדי לשפר את המצב במידה והתרחיש הנוראי אכן יקרה. לדוגמה, אם לא אצליח להתרכז ולעשות את המשימות שלי, אחליף את סביבת העבודה שלי. אם ארגיש בודד, אשאל את המארחים שלי בחו"ל אם יש להם חברים שרוצים לבלות, או כל פתרון אחר שיכול להיות יעיל ורלוונטי עבורי.
קחו את הדף השני ורשמו בו את כל היתרונות לניסיון שלכם להגשים את המטרה, או להצלחה חלקית שלכם במטרה. יתרונות שכאלה יכולים להיות – שיפור תחושת המסוגלות שלכם, היכרות עם אנשים חדשים, שיפור שפה זרה, הזדמנויות שייפתחו בפניכם, ועוד. אם עולים לכם לראש יתרונות ספציפיים ומפורטים, רשמו אותם.
הדף השלישי הוא אולי החשוב ביותר בתרגיל הזה. רשמו בו את כל המחירים שיש לאי-נקיטת הצעד שאתם רוצים לעשות, להימנעות מניסיון להגשים את המטרה. המחירים יכולים להיות רגשיים, פיזיים, כלכליים, או אחרים. חלקו גם את הדף השלישי לשלושה טורים: באחד רשמו את המחירים של הימנעות מניסיון להגשים את המטרה על החיים שלכם – בחצי שנה הקרובה, בטור השני רשמו את המחירים של הימנעות זו על החיים שלכם בשנה הקרובה, ובטור השלישי – בשלוש השנים הבאות.
לסיכום
הסתכלו על כל מה שרשמתם, ושאלו את עצמכם לגבי המטרה הספציפית – אם תימנעו מלנסות להגשים אותה, איך ייראו החיים שלכם בעתיד? נסו לפרט ככל האפשר לגבי ההשלכות והמחירים האפשריים שיכולים להיות להימנעות מנקיטת צעד זה על החיים שלכם, באספקטים השונים. תרגישו חופשי להפליג עם פחדים אלו לא פחות משהעזתם להפליג עם הפחדים של מה עלול לקרות אם תעזו ותנסו להגשים את המטרה שלכם.
דרך נוספת לעשות את זה היא להעריך מה המחיר היקר ביותר שתשלמו אם הניסיון להגישם את המטרה לא יעלה יפה; ומה המחיר של התרחיש הגרוע ביותר של הימנעות והישארות באותו מצב בחיים שלכם. דרגו לפי סולם 1 עד 10. איזה דירוג רשמתם לכל אחת משתי השאלות הללו?
חשוב לומר, שפחדים יכולים להיות מציאותיים ואפילו הישרדותיים. אלא שבמקום לשחק פינג-פונג חסר תועלת, שימו את הפחדים שלכם תחת זכוכית מגדלת ופרקו אותם לחלקים, כדי שתוכלו לבחון באמת – אילו מהם מבוססים, אילו מהם ניתנים למניעה או תיקון, ואלו מהם לא.
אנשים מנוסים, חכמים ומגשימים מספרים בראיונות שההחלטות הקשות, אלו שאנחנו מפחדים לחשוב עליהן, לשקול אותן, או לעשות אותן בפועל, הן לרוב המשמעותיות ביותר עבורנו ואלו שאנחנו צריכים במיוחד. כאשר אנו ניצבים מול החלטות שכאלו, לפעמים הפתרון נעוץ בניתוח המטרה, ולפעמים – בניתוח הפחדים שלנו.
