אלון שבו: לא על הלחם לבדו

פרק שני של מושג ירוק, הפודקאסט של חשבונית ירוקה. היום אנחנו עם אלון שבו שהתחיל כטבח אצל עומר מילר ומהר מאוד עבר לקונדיטוריה, ואחרי שהוא למד את התחום באופן מקצועי הוא התחיל להעביר סדנאות אצלו בבית. אנשים באו אליו הביתה והוא לימד אותם להכין עוגות.

מרוב סדנאות הוא ובן זוגו, מיכאל, לא ראו את הבית והחליטו לפתוח מקום משלהם. נעזרו בקרן נתן שנותנת הלוואות ללא ריבית לעסקים קטנים ולאט לאט הם נהיו אימפריה. עשרות אלפי עוקבים באינסטגרם, שיתופי פעולה עם חברות מסחריות, מיזם חדש של קורסים אונליין. איך מתחילים להיות עצמאיים ועוד באחד התחומים הכי הכי הכי קשים ואפילו קצת מושמצים? שלום לאלון שבו.

אלון: שלום, שלום. מה העניינים?

איתמר: מתי התחלת בעצם להיות עצמאי? מתי החלטת?

אלון: מתי החלטתי? החלטתי להיות עצמאי שכבר הבנתי שאין ברירה אחרת. שהתחום שאני רוצה להתמקד בו – אין לו קיום בתוך מסגרת שהיא לא עצמאית.

איתמר: זאת אומרת שהרצון שלך קודם כל נבע מהתחום. אמרת "אני עוסק ב… אני עוסק באוכל".

אלון: אני עוסק באוכל, תראה זה היה לי מאוד ברור שאני רוצה לעסוק באוכל. אני באתי ממשפחה שיש לה חברת קייטרינג, אני גדלתי בין הסירים. אמיתי אבל, גדלתי בין הסירים וגם גדלתי אצל הורים עצמאיים, אז זה, זה היה לי מאוד ברור שאני צריך גם כן להיות כזה.

איתמר: למרות שהיה איזה רגע שהלכת ללמוד רפואת שיניים.

אלון: נכון, נכון. וואי, אנחנו מסבכים פה את המאזינים בדברים.

איתמר: לא, לא, זה לא לסבך. אני רוצה רגע להבין את הפחד. היה לך פחד שלא, שלא ילך באוכל? זה ה…?

אלון: חד משמעית. תראה, בתוך המקום הזה שאתה גדל במשפחה שיש לה חברת קייטרינג הדבר האחרון שהיא רוצה שהבן שלה גם יעסוק במזון. זה נראה לי כאילו הכי קלאסי והייתי תלמיד חרשן שרצה להיות רופא והתעסק עם זה אבל כשהתחלתי אחרי הצבא להתעניין באוכל והבנתי שזה כן מעניין אותי, אז הייתי חייב לדעת שיש לי איזשהו עוגן והלכתי והתקבלתי ללימודי רפואת שיניים ועסקתי גם בתחום הזה וגם בתחום הזה במקביל ורק כשהבנתי שאני יכול לבסס את עצמי בתחום של הקונדיטוריה, הבנתי שאני יכול לרדת מהרפואת שיניים כי זה באמת היה במקום השני.

איתמר: ואז מה היה הדבר הראשון שעשית?

אלון: אז לקחתי את התחום הזה של הלימוד, שאני, שזה מה שאני עושה – אני מעביר סדנאות קונדיטוריה ובעיקר הוראה, לקחתי את זה לשלב הבא.

איתמר: תסביר.

אלון: זה אומר שבפועל העברתי המון המון סדנאות. זה התחיל באמת אצלי בבית דרך כל מיני מסגרות כמו EatWith אבל גם באופן פרטי וכשזה גדל וגדל וגדל…

איתמר: כאשר ב-EatWith אנשים באו אליך.

אלון: נכון.

איתמר: באו אליך, תסביר, שאנשים רגע יבינו את הקונספט כי זה מקסים.

אלון: כן, כן. נכון. כן, כן. EatWith זה בעצם מיזם שבו אנשים שמתעסקים באוכל מארחים אצלם אנשים. זה מעין כמו קונספט של מסעדה בבית עם לקוחות שהם לא בהכרח מכירים אחד את השני, אבל אני לימדתי קונדיטוריה אצלי בבית דרך הפלטפורמה הזאתי וכשהבנתי שאני כבר לא צריך את הפלטפורמה הזאת, זה פשוט התחיל להיות משהו שאני עושה באופן פרטי. זאת אומרת, הקמתי אתר, מערך השיווק השלם שלי שמבוסס בכולו…

איתמר: עליך.

אלון: עליי.

איתמר: עליך ועל מיכאל, בן זוגך.

אלון: עליי ועל מיכאל, נכון. זה בדיוק העניין. הכול מבוסס על אינסטגרם. לא השקענו כסף ובאמת אני חושב שהמנוע הכי גדול שהיה לי וזה היתרון הכי גדול שיש לי זה שיש לי את מיכאל. שמיכאל הוא גם בן זוגי וגם מנהל את העסק ומתעסק בכל מה שקשור לשיווק והפצה וכולי והוא עושה עבודה טובה. נראה לי שאפשר…

איתמר: נראה לי שכן.

אלון: שאפשר לומר, כן.

איתמר: אז מה בעצם, והיום מה? ואחרי זה מה עשיתם כדי לקחת את זה באמת To the next level?

אלון: אז זהו, אז כמו שאמרת בפתיח. באיזשהו שלב, אחרי שנה שבו הגענו למצב שיש סדנאות כמעט כל יום בבית ומיכאל לא יכול לגור יותר בבית, במצב כזה, הבנתי שכאילו שחייבים לעשות מעשה וחייבים לקחת את זה לשלב הבא וממש לפתוח עסק פיזי שמיועד לזה וממש להוציא את העבודה מהבית.

איתמר: זה ממש מעניין מה שאתה אומר, כי אני גם עצמאי ואנחנו מדברים הרבה עם עצמאיים ויש חלק ב… בעצמאות שלוקחים את העבודה הביתה. העבודה היא חלק משמעותי מהזה, אז אתה לא שכיר שנופל לך העט, לא חלילה שמזלזלים בשכירים אבל לא נופל לך העט בשש בערב.

אלון: נכון.

איתמר: וזה ממש החלטה להחליט שאתה מוציא את זה החוצה מתוך ה… מתוך החיים הפרטיים שלך אבל השאלה היא אם באמת אפשר לעשות את זה?

אלון: לא, אי אפשר לעשות את זה. כי עוד פעם, בדיוק מהמקום שאתה אומר, העבודה מלווה אותך בכל שעות היום. מה גם שאם מיכאל, שהוא בן זוגי, מתעסק בעסק, אז גם העבודה תהיה בבית וזה משהו שידובר עליו כל היום. אבל זה כבר נהיה חלק מהחיים וזה נראה לי מן כזה משהו שהוא מחויב המציאות. אבל מה שכן וזה נראה לי החלק המשמעותי – זה העסק הפיזי שבו אלפי קמחים ושמנות נמצאים בבית פשוט עברו לסטודיו שלי שנמצא רחוב אחד ליד הבית ונכון להיום אין לי מטרפה ואין לי לקקן ואין לי אפילו קמח בבית.

איתמר: ואללה?

אלון: כן. כי אני לא עושה שום דבר שהוא להיות בבית כשאני בבית.

איתמר: מדהים.

אלון: כן.

איתמר: האמת מטורף.

אלון: זה שדרוג מטורף לחיים.

איתמר: ואז פתחתם מקום.

אלון: פתחנו מקום.

איתמר: שהוא נמצא איפה?

אלון: ממש, רחוב אחד ליד, זאת אומרת, שלוש דקות הליכה מהבית. פתחנו מקום. פתחנו המון זמן למצוא מקום שמתאים באיזושהי שכירות סבירה ומבנה ראוי וברגע שמצאנו – נעזרנו, האמת היא, זה מדהים, נעזרנו באיזושהי קרן, שנקראת "קרן נתן" וקיבלנו הלוואה ללא ריבית ממש בצורה פשוטה, הם מאוד האמינו ברעיון. וככה יכולתי לקבל התחלה שקטה לעסק בלי לחשוש מהמשמעות הכלכלית הכבדה שזה, כי זה עלה לא מעט כסף לפתוח את העסק.

איתמר: זהו, אני, אני רוצה לשאול אותך באמת על זה. כי זה אחד התחומים הכי מושמצים, אוכל.

אלון: אוכל.

איתמר: באופן כללי עבדת אצל, עבדת עם, אצל עומר מילר ושפים אחרים שאנשים שהסתבכו הרבה פעמים בסיפורים… אתה צריך הרבה מאוד רצון לעשות את הדבר הזה ואז אתה קצת נהייה מתאבד שיעי כדי לעבוד בתעשיית המזון.

אלון: יש בזה משהו.

איתמר: יש בזה, נכון?

אלון: כן.

איתמר: איך מתחילים? מה, איך בונים בכלל תכנית עסקית לדבר הזה ואיך זה נראה ואיך אתה משכנע קרן כזאת שתיתן לך מימון, שאתה מראה שאתה יכול להרוויח כסך באמת.

אלון: ברור. קודם כל אתה באמת קופץ כבר לשלב הבא כי התחום שלי באוכל מאוד ספציפי. אני מלמד, אבל כן התחלתי, אתה יודע, בעולם של המסעדנות באתה יודע, להיות קונדיטור במסעדה, אחר כך לנהל קונדיטוריות ובפועל כשאתה חי את החיים האלה, אתה א' חי איזשהו סטרס תמידי על אף העובדה שאתה לא זה שצריך לשים את הכסף אבל אתה חי בלחץ תמידי, אתה צריך לספק את הסחורה, אתה צריך לעמוד בלחץ של אנשים ואני חושב שזה היה הדרייב הכי הכי גדול בשבילי לפתוח משהו שהוא שלי, שהוא בנישה שלי וזה באמת משהו שקרה במקביל ובאיזשהו שלב שהגענו למצב שאנחנו יכולים לראות מחזורים ולהביא כמויות של אנשים שמגיעים וחשיפה, אז יכולנו לבנות תכנית עסקית מסודרת ולצאת…

איתמר: כלומר, לקח זמן לבנות את התכנית העסקית.

אלון: לקח זמן וזה התבסס באמת על ניסיון. אני מאוד פחדן באופי שלי. זאת אומרת, לא שאני פוחד לעשות צעדים גדולים, אני פוחד לעשות צעדים גדולים שהם לא שקולים. כמו שלמשל הייתי צריך לעבור שלוש שנים של לימודי רפואת שיניים כדי לוותר על זה.

איתמר: טוב, זה לא פחדנות, קוראים לזה, קוראים לזה שכל.

אלון: אתה יכול להגיד את זה גם ככה, כן.

איתמר: ואוקיי, ו…?

אלון: ברגע שאתה מביא כמויות, אנשים, סכומים, אז אתה יכול לבנות תכנית עסקית.

איתמר: אבל בעצם רגע, שאתה אומר אקסלים, אנחנו מדברים גם, אנחנו עושים פודקאסט שהוא פודקאסט של חשבונית ירוקה, אז מעניין אותי לדעת זה עולם שלם של אקסלים וזה שפשוט ונפטרים ממנו שעובדים עם חשבונית ירוקה, אתה…

אלון: אה, קודם כל אני, אני לא חושב שאנחנו מדברים על אותו דבר. אני מדבר איתך על בניית תכנית עסקית.

איתמר: כן, אה, אתה מדבר על התכנית עצמה.

אלון: הוצאות, הכנסות, שיפוצים, עניינים וכולי. אבל כשאתה מדבר על חשבונית ירוקה – כן, ברור שכשאתה מתעסק בחשבוניות אינטרנטיות אז אתה מוריד מעצמך הרבה עול, כן.

איתמר: ישר מקל עליך. אבל אני, זאת בחירה מאוד מעניינת לבחור בנישה של ללמד. כלומר, לא הלכת להיות, לא אמרת אני אהיה דודו אוטמזגין ואפתח ברחבי ישראל קונדיטוריות וזה, אמרת "אני מתמקד בנישה שלי שהיא ללמד"…

אלון: כן.

איתמר: וזה מעניין. ספר לנו על זה קצת.

אלון: קודם כל החוויה שלי בתור מי שמלמד היא חוויה מדהימה. אני נהנה מזה, אני אוהב את האינטראקציה עם אנשים. אני חושב שבסדנאות הראשונות ממש הרגשתי את זה. אתה יוצא עם היי כאילו מטורף, כאילו, כאילו סגרת עכשיו את קיסריה ואתה, אתה סיימת הופעה מטורפת, כאילו ממש הרגשה מדהימה וזה מה שנותן לך דרייב לסדנה הבאה. מעבר לזה, השוק עצמו עכשיו לדעתי פחות חם להיכנס אליו בתחום של מכירה של קינוחים כמו דודו אוטמזגין, יש כל מיני רגולציות מאוד קשות של הממשלה, התמחור של מוצרים, אני אשאל אותך שאלה פשוטה: כמה אתה מוכן לשלם על קוראסון?

איתמר: אני לא דוגמה טובה.

אלון: למה?

איתמר: כי אני אפילו לא יודע כמה עלה הקוראסון שקניתי. אבל נאמר חמישה שקלים, לא יודע, עשרה שקלים.

אלון: אוקיי, אתה באמת כנראה לא יודע, אבל קוראסונים יעלו לך נגיד עד חמישה עשר שקלים, משהו כזה.

איתמר: אוקיי.

אלון: אבל כמות העבודה וההשקעה והתהליכים שהדבר הזה עובר שווים לדעתי הרבה יותר כסף ולכן פשוט לא שווה למכור דברים כאלה. הרווח עליהם הוא שולי לחלוטין. צריך לייצר כמויות ענק בשביל להרוויח.

איתמר: זו נקודה מאוד מעניינת – מה שאתה אומר, ואני רוצה רגע להתעכב עליה גם לטובת מאזינינו.

אלון: בטח.

איתמר: זאת אומרת, מה שאתה אומר – לקחת תחום שבאופן מסורתי מתייחסים אליו כתחום שהוא, אתה מסעיד אנשים, אתה, אתה, הם באים וקונים ממך איזשהו מוצר ואתה אומר "לא, אני פותח אפיק אחר שאתם תוכלו לעשות בעצמכם".

אלון: בדיוק.

איתמר: זה, זה הקטע.

אלון: בדיוק.

איתמר: מי הלקוחות שלך אז?

אלון: אני חושב שאפשר לטרגט אותם ממש כמו שאני, כמו האוכלוסייה שקיימת אצלי באינסטגרם. זה בעיקר נשים מאזור המרכז, הרבה בתל אביב, צעירות, כזה פלח של צעירות ופלח של קצת יותר מבוגרות, פה ושם יש גם גברים, זה קורה. אבל זה בדיוק נראה לי האוכלוסייה שבארץ מעניין אותה כל הנושא של קונדיטוריה, כן.

איתמר: ואז אתה אומר… ולקח לך זמן לאפיין את הלקוחות האלה או שזה חשודים מיידיים?

אלון: זה בדיוק העניין, שהעסק הזה נבנה יחד עם הבניית פרופיל אינסטגרם שלי. זאת אומר, ככל שהקהל גדל, ככה גם האוכלוסייה הגיעה יותר לסדנאות וכולי והסגנון שלי נראה לי משך כאילו קבוצה מסוימת של אנשים שגם הגיעה לסדנאות. כאילו זה נבנה ביחד. הקבוצה נבנתה יחד עם המקצוע…

איתמר: ביחד עם הקהל, ביחד עם הפלטפורמה השיווקית.

אלון: בדיוק. זאת אומרת, שאני מפרסם איזושהי תמונה באינסטגרם, אני מקבל איזשהו פידבק ישיר מהקהל שלי, מהלקוחות הפוטנציאליים שלי ואני מבין מה מעניין אותם וזה פשוט יחס הדדי, כן.

איתמר: ובוא נדבר רגע על האינסטגרם באמת.

אלון: הו, האינסטגרם.

איתמר: ספר… זה, בדיוק דיברנו קצת לפני וסיפרתי לך שראיתי את Dessrted in Paris.

אלון: נכון.

איתמר: זה טירוף, זה, זה טירוף שלם העולם הזה של האינסטגרם והאוכל והזה…

אלון: חד משמעית.

איתמר: כמה עוקבים אתה יש לך היום?

אלון: היום יש שלושים ושלושה אלף עוקבים.

איתמר: שלושים ושלושה אלף עוקבים מאושרים ב…

אלון: כן, זה מספר, מספר מדהים בעיניי. אני כל פעם מתרגש מלראות את המספרים האלה.

איתמר: ואיך משרת אותך האינסטגרם בלהביא לקוח?

אלון: בלהביא לקוח. תראה, הפלטפורמה הכי משמעותית שלי באמת היא האינסטגרם. זה בדיוק הקהל שמתעניין בקונדיטוריה מגיע אליי, נחשף אליי וגם הוא לקוח פוטנציאלי שלי.

איתמר: הם פונים אליך, אתה פונה אליהם?

אלון: יש אתר, יש את האתר שלנו שאפשר דרכו לראות באמת את כל הסדנאות ודרכו מגיעים אליי אבל בעצם הצמיחה שלי והעסק שאני בונה עם האינסטגרם לדעתי כבר חמש שנים צומח לאט לאט לאט. הקהל גדל…

איתמר: אתה ממש מוציא, משקיע בזה תקציבי מימון, קידום וכאלה?

אלון: בכלל לא, אפילו לא שקל.

איתמר: אוקיי, ואני לפני שאנחנו עוברים לחלק של הטיפים אני רוצה רגע לסכם את החלק הזה שבו אמרת לנו כמה דברים: אחד, מתגלגלים תוך כדי תנועה.

אלון: חד משמעית.

איתמר: זה לא רע. לומדים תוך כדי. נכון? זה ה… זה הראש פחות או יותר.

אלון: כן, לגמרי.

איתמר: תכנית עסקית וכל מה שכרוך במימון – יש קרנות ואנשים שיודעים לעזור בזה.

אלון: לגמרי.

איתמר: כלומר, קרן נתן, סיפרת לנו על קרן נתן, שהיא מסייעת לעסקים קטנים.

אלון: נכון.

איתמר: ומחזירים להם אחר כך הלוואה תוך כדי, מחזירים להם הלוואה ללא ריבית.

אלון: ללא ריבית, ללא ריבית. זה דבר, זה כמעט דמיוני.

איתמר: מחזירים להם הלוואה ללא ריבית, זה כסף שרק תקחו. כן.

אלון: כן.

איתמר: המלצות וטיפים שאתה יכול לתת לאנשים ש… ומסתובבים כאלה לא מעט שרוצים להתחיל את דרכם בעולם המזון ואת דרכם כעצמאיים.

אלון: כן.

איתמר: מה צריך לעשות?

אלון: תראה, קודם כל צריך לפתח שפה אישית, אוקיי? שפה אישית זה משהו שמפתחים עם הזמן. זה לא לוקח יום. זה דורש ממך ללכת ללמוד ולהיות איש מקצוע, קודם כל. זה דורש ממך להשקיע בפיתוח של מוצרים, זה דורש ממך לדעת לשווק את עצמך בצורה נכונה, שזה להיעזר למשל בפלטפורמות כמו אינסטגרם. זה דורש ממך לדעת להציג את עצמך כמו שצריך על ידי צילומים, על ידי טקסט. זה דורש, זה דורש מיכאל למעשה. זה מישהו שיעזור וילווה אותך או השקעה אישית שלך בשיווק של עצמך. אתה צריך תכנים שהם יפים, תכנים שמדברים לאנשים, אתה צריך לדעת להציג אותם וכן, ומשמה להמשיך ואני חושב שהטיפ הכי הכי חשוב זה לא להפסיק. למשל, חשוב שתמונה תעלה כמעט כל יום, חשוב ש… חשוב שהשפה שלך תהיה אחידה. חשוב להבין שבסוף קהל שלא מקבל משהו שהוא רציף, יכול ללכת פשוט.

איתמר: וזה נכון לגבי, אתה חושב שזה נכון לתחומים שהם גם לא רק אוכל?

אלון: כן, זה לדעתי נכון לכל דבר.

איתמר: אחרי מי נגיד אתה עוקב וראית ממנו איזושהי השראה בתחום הזה שהוא לא בהכרח מתחום המזון?

אלון: תראה, אני עוקב אחרי המון תחומים שקשורים לעיצוב אם זה עיצוב אופנה ואם זה ארכיטקטורה. אני, יש מישהי הכי מדהימה בעולם, היא נקראת איריס ואן הרפן, שהיא מעצבת אופנה, מעצבת על, היא, היא מצליחה לבנות מאיזשהו, היא לוקחת מתכות וחותכת אותן עם לייזר ומעצבת אותן ובונה קונסטרוקציות מטורפות של בגדים, זה משהו שהוא מעורר השראה מבחינתי ואני גם משלב דברים דומים בדברים שאני מכין. זאת אומרת, מקבל השראה גם מזה. מאוד חשוב לקבל…

איתמר: ייחודיות, משהו ייחודי, משהו שהוא יהיה שונה.

אלון: בדיוק, חד משמעית. נורא נורא חשוב. מאוד חשוב לי כל הזמן לקבל השראה מדברים, זה יכול להיות מאינסטגרם, זה יכול להיות מפינטרסט, זה יכול להיות מספרים, מה שעושה לך את זה.

איתמר: תגיד, מה אתה עושה כשאתה לא עובד?

אלון: אני כל הזמן עובד. אני, אני מתנצל לומר את זה. אני באמת כל הזמן עובד. אין רגע דל גם כשאני כאילו בחופש תמיד יהיה איזשהו, איזשהו לחץ פנימי שאומר מה אני צריך לעשות. תמיד, אני באמת עובד כמעט כל יום משבע בבוקר עש שתים עשרה בלילה.

איתמר: היית ככה גם לפני שהיית עצמאי?

אלון: כן, אבל פחות. אבל פתאום שאתה עצמאי לגמרי אתה צריך כל הזמן לעבוד, זה חלק מהעניין וגם אני חושב שזה חלק, וזה גם איזשהו טיפ. כל הזמן צריך לחדש לאנשים דברים. למשל, הדבר האחרון…

איתמר: זה, זה, בגלל זה שאלתי את זה, רציתי לקחת אותך למקום הזה, ללימודים וההשתלמויות וה… אנחנו מדברים על זה כ-lifelong learning בפרקים אחרים שעשינו ב… זה, מה אתה עושה באמת בתחום הזה כדי להשתפר כל הזמן ו…?

אלון: אז, אז, אז א' – אני מדבר על שני דברים, גם משהו שאני צריך לעבור וגם משהו שאתה מספק לבחוץ. אז קודם כל לי אישית אני תמיד תמיד מתעדכן דרך כל פלטפורמה שהיא בכל מה שקשור לעולם העיצוב גם בתחום הקינוחים וגם בתחומים אחרים. כל הזמן. גם זה יכול להיות הדברים הכי פשוטים – לראות תצוגות אופנה ביוטיוב, לראות קינוחים חדשים שמייצרים בפריז ואנחנו נורא נורא יכולים בקלות לקבל מידע עכשיו בגלל שהכול פתוח וחשוף. נורא נחמד ללכת למוזיאונים. באמת, הכול הכול פשוט מאוד. מעבר לזה, תמיד חשוב לחשוב על הדבר הבא שאתה עושה כדי לרגש את הקהל שלך, כדי לתת לו דברים שלא נתת עדיין. למשל, השקנו לפני חודש פלטפורמה חדשה של שיעורי אונליין, שזה איזשהו מוצר משלים ממש בדומה למה שמקבלים אצלי בסדנאות אבל מוקלט בווידאו. זאת אומרת שגם מישהו שגר בסין ובקנדה ויש כאלה אנשים שכבר רכשו, יכולים לצפות בשיעורים…

איתמר: ויש לך גם לקוחות בסין וקנדה?

אלון: יש לקוחות בסין וקנדה ובניו זילנד ובאמת כל פעם אני…

איתמר: שקונים ממך קורסים אונליין?

אלון: בדיוק, אתה יכול להירשם כמנוי שנתי או חודשי ולקבל את כל השיעורים פתוחים וזה ממש כמו ללמוד אצלי בסדנאות. אתה יכול לקבל מענה בצ'אט שאנחנו מפעילים, לפעמים אני עונה או אנשים שעובדים איתי עונים על כל שאלה מקצועית ואז לקבל תמיכה. וזה ממש, ממש נחמד.

איתמר: זה ממש כיוון שאתם יצאתם אליו לא, לא כזה מזמן. לא היה קורסים אונליין.

אלון: ממש לפני חודש.

איתמר: ממש לפני חודש.

אלון: ממש חדש.

איתמר: וזה גם, הגעתם להחלטה הזאת איך ולמה? ספר, זאת החלטה מאוד, מאוד אמיצה ומאוד מעניינת.

אלון: תראה, כמו כל הדברים הגדולים שאני עושה זה בא ממיכאל. זה, זה חייב להיאמר.

איתמר: אני, אנחנו תיכף נרחיב גם קצת על מיכאל כי גם, כי גם מיכאל…

אלון: אפשר לעשות תכנית על מיכאל.

איתמר: כי מיכאל זה טיפ מעולה.

אלון: לגמרי.

איתמר: ואני תיכף אעשה לזה את המסגור של זה.

אלון: לא, אבל, אבל המשמעות של מיכאל זה פשוט אדם שלא נמצא בתוך העשייה הפיזית היום יומית שלפעמים גם לא רואה טיפונת קדימה, זה מישהו שבא מהצד ואומר "ואללה, אני מזהה פה איזה משהו שמזהה אנשים. אנשים גם כותבים שהם מחפשים את זה ופתאום אפשר, בוא, בוא נפתח משהו חדש".

כאילו זה טיפ, זה הטיפ הנוסף, אם הייתי צריך למצוא עבורך את הטיפ הנוסף שלך זה שכל אחד צריך שיהיה לו מיכאל משלו.

אלון: כן.

איתמר: אבל מיכאל כשם קוד במובן הזה… מי שהצטרף אלינו רק עכשיו, מיכאל זה בן זוגו ושותף של אלון בעסק שלו. צריך לחלוק את חלק מהמשימות עם מישהו אחר, שותפויות, קולגות, כאלה.

אלון: לגמרי, או אפילו אפשר לומר את זה כי בתחילת העסקים זה לא תמיד קל למצוא מישהו כזה. אפילו להחליט שאתה מכניס לך בלו"ז כמה שעות בשבוע שבהן אתה מתעסק רק בפיתוח, רק לחשוב על מה לעשות.

איתמר: מה הלאה.

אלון: בדיוק.

איתמר: מה הלאה.

אלון: וזה חובה, זה חובה. זה קשה לצאת מהמעגל של העשייה היום יומית, מהרוטינה, אבל זה חובה.

איתמר: אז זה הטיפ השלישי.

אלון: כן.

איתמר: למצוא את הזמן לחשוב על מה קורה בהמשך.

אלון: לגמרי.

איתמר: ומה קורה איתך בהמשך?

אלון: או, זו שאלה טובה. מה החלומות?

איתמר: כן.

אלון: כן, החלומות? אני חושב שהחלום הכי גדול שלי זה לפתוח בית ספר אבל לא כמו בתי הספר שאנחנו מכירים עכשיו של בישולים, דנון ואסטלה, בית ספר שיהיה ממש כמו תואר אקדמי. זאת אומרת, שאתה בא…

איתמר: כן, תואר אקדמי?

אלון: תואר אקדמי, למה לא בעצם? למה לצורך העניין כשאתה הולך ולומד בבצלאל קרמיקה וזכוכית שזה ממש מלאכה פיזית, אתה לומד שלוש שנים ואתה לומד על תיאוריה ואתה מקבל מעבר לזה?

איתמר: לא, אחלה. תשמע, דיברנו…

אלון: זה, זה הזדמנות לדעתי להביא לפה משהו חדש. לתת לאנשים…

איתמר: אני גרתי בפריז חמש שנים. דיברנו על זה קודם.

אלון: נכון.

איתמר: ובפריז יש בבתי ספר לגסטרונומיה אתה לומד ממש מדעים מדויקים – איך לשים את הזה ואת המים ואת כל הדבר הזה.

אלון: נכון, נכון.

איתמר: אז אתה אומר "חברים, זה מקצוע לכל דבר ועניין ובואו נעשה מזה תואר אקדמי".

אלון: כן, בוא ניתן לאנשים את המעבר, כן, בוא נלמד…

איתמר: למרות שהעולם הולך נגד תארים אקדמיים כבר.

אלון: אני יודע, אבל אני חושב שפה כל החיים הרגילו אותנו שלא צריך תואר אקדמי. פה דווקא בא לי כן להכניס את המעבר. בסוף אנשים שמגיעים ללמוד קונדיטוריה, לא שאני חלילה מזלזל באנשים אחרים, כן? זה אנשים מאוד איכותיים ומאוד מתעניינים ובאמת, מאוד עמוקים. ואני חושב שחסר להם קצת לימודי תרבות והיסטוריה של המקצועות האלה, קצת מדע, קצת שיווק. אפילו דברים שיעזרו להם בהמשך החיים כמו לדעת לצלם, לדעת לפתח אתרים. פשוט לתת להם כלים שהיום לא מקבלים וזה פשוט נראה לי יכול להעלות את המקצוע הזה לשלב הבא.

איתמר: זה הטיפ הרביעי.

אלון: זה הטיפה הרביעי!

איתמר: אני חושב, כי בסוף אנחנו מראיינים הרבה עצמאיים ופעם האם היית צריך, היה לך איזשהו תחום שהיית מבין, היום אתה צריך להיות בהרבה תחומים.

אלון: נכון.

איתמר: וזה נראה לי מה שאתה עושה בעבודה היום יומית שלך.

אלון: לגמרי. במיוחד אם אתה עצמאי. אתה בסוף, בסוף היום צריך לעשות את הכול בעצמך, הכול. אתה צריך לדעת לעשות את הכול בעצמך או להיות עם מספיק תקציב שיעשו לך את זה.

איתמר: או, או כן, או שיהיה לך מיכאל משלך.

אלון: או שיהיה לך מיכאל משלך.

איתמר: רגע, אז איפה אפשר, לקראת סיום – איפה אפשר למצוא אותך?

אלון: קודם כל אפשר למצוא אותי באינסטגרם. זה Alon_Shabo. אפשר למצוא אותי באתר שלי, זהAlonshabo.co.il ומשם גם יש קישור ל… לסדנאות, לשיעורים, סליחה, אונליין.

איתמר: אמרנו ככה: לא להפסיק.

אלון: לא להפסיק.

איתמר: שפה אישית.

אלון: נכון.

איתמר: ואחידה.

אלון: לגמרי.

איתמר: ואומץ.

אלון: חשוב.

איתמר: ולחלוק ולשתף את זה עם מישהו…

אלון: נכון.

איתמר: ולנסות וגם לייצר איזושהי הפרדה בין הבית לעבודה.

אלון: זה חשוב.

איתמר: למרות שעובדים, למרות שעובדים כל הזמן.

אלון: אחרת משתגעים.

איתמר: אחרת משתגעים. יותר טוב מזה – נשתגע. תודה רבה לאלון שבו.