לצאת לחופשה וגם לחזור ממנה, עם הדר אלוני

עצמאים יקרים, אתם על מושג ירוק, הפודקאסט של חשבונית ירוקה, אני איתמר רועי ושמח שאתם פה שוב. לקראת היציאה מהחל"ת, נדבר היום על חופש, ויותר נכון חופשה. חופש זה מושג יותר פילוסופי, אבל חופשה היא עניין פרקטי ששכירים מקבלים על פי חוק, ועצמאים כמו כל דבר אחר כמעט, צריכים לייצר בעצמם.

כשלעצמי, אני לא זוכר מתי הייתי בחופשה. בחמש השנים האחרונות מאז שאני עצמאי, אין לי דרך לקחת חופשה. וזה מהסיבות שכולכם וודאי מכירים ויכולים להזדהות איתן; חרדה מחוסר עשייה, חרדת נטישה של לקוחות שעבדתי קשה כדי לשכנע, חרדה שהתזרים ייפגע, חרדה שמשהו לא יעבוד יותר אחרי זה. חרדה שחרדת המתחזה תהפוך למציאות, ושהעצמאי שהפכתי להיות, יהפוך אחרי החופשה לדלעת.

אנחנו לא סינדרלות, ואנחנו עובדים קשה בשביל לבנות בעצמנו מותג, לייצר תקשורת בריאה עם לקוחות, לייצב את מערכת היחסים עם הבנק, ואני חושב שיותר מהכול מטריד אותנו שכל זה ייגמר, ושנרד מהגלגל.

אבל האדם בכל זאת צריך חופשה, והעצמאי אינו על אדם, למרות שלפעמים נדמה לנו שזה ככה. מי בכל זאת גדולות מהחיים? האימהות. אמא שילדה לוקחת חופשת לידה, גם אם היא אמא עצמאית. המצב הטבעי שלה מכריח אותה לעצור הכול, להתמסר לחוויה אינטנסיבית אחרת, להוריד הילוך למרות הכול – ואז להתחיל הכול מחדש.

זאת לא תוכנית על אימהות, וגם לא על נשים עצמאיות, אבל בכל זאת כמו בהרבה מקרים בחיים, הנשים מלמדות אותנו שאפשר. הנה הן יוצאות לחופשת לידה, והעולם לא קורס לתוך עצמו. אז מסתבר  שאפשר לקחת חופשה, ומסתבר שאפשר גם לחזור ממנה. זה לא פשוט, אבל זה קורה. האימהות מוכיחות, ולא בפעם הראשונה, שהכול אפשרי.

היום תהיה כאן הדר אלוני, שהייתה חמש שנים דוברת של יאיר לפיד, ולאחר מכן של אסף זמיר ואיציק שמולי. הדר, שחיה בתוך מערכות בחירות סוערות, עצרה לרגע אחד את החיים, הורידה הילוך, יצאה לחופשה, ועכשיו היא חוזרת ממנה. נשאל אותה איך עושים את זה. היי הדר.

שלום רועי.

אז קודם כל, תודה שבאת.

תודה שהזמנת אותי. כיף לצאת מהבית בזמן החופשת לידה, יש לי גם ויכוח על המושג חופשה לסיפור הזה אבל…

אז יאללה, בואי נתחיל מהוויכוח.

שלושה חודשים תינוק בבית, לקרוא לזה חופשה…

רגע. שתיים עשרה שנה את עובדת במערכות…

זה נכון. שתיים עשרה שנה אני במערכת הפוליטית. אם אני אתאר את העשייה, זה בעצם עשרים וארבע שבע פלוס.

כדי שאנשים יבינו את הקונטקסט של ה…

בדיוק. אז, זה התמסרות די טוטאלית, אתה איש אמון של הבנאדם שאתה עובד אתו. מערכות בחירות לא חסר פה. קמפיינים, פריימריז. כמו שאנחנו יודעים, כל הזמן יש התרחשויות, וכל הזמן אם אתה על הגלגל, אז אתה עובד בטירוף.

אני חייבת לציין, בגלל שאנחנו מדברים על חופשה, שגם אז ידעתי לקחת חופשה. לנסוע להודו לאיזה שלושה שבועות, סופי שבוע בחו"ל, זה הכרחי בעיניי. והנה עכשיו אני פתאום יוצאת לחופשת לידה, לשלושה חודשים, עם תינוק בבית. אני מדברת בשפת התינוקות, שמסביבי יש מערכת בחירות מאוד סוערת. דרך אגב, הבן שלי נולד ביום הבחירות, כמה סמלי. והקמת ממשלה, והסכמים קואליציוניים, וכל הדברים שנורא מעניינים אותי ונורא מרתקים אותי, ואני לא חלק מזה. אז ההסתגלות היא כפולה. ועכשיו אני חוזרת.

וזה… אנחנו נדבר אחרי זה גם על הנפש, אנחנו ניגע בזה קצת יותר, אבל זה לא כמו בחירות, פוליטיקה באופן כללי, מי שהתעסק בזה יודע שזה דבר מאוד מאוד ממכר, וקשה להתנתק מזה. איך מתמודדים עם ה… עם האינטנס, שפתאום נהפך לטלפון שלא מצלצל?

המ… אני אגיד לך ככה. קודם כל, בתור אמא, אין לך ברירה כל כך.

האמת כן.

<צוחקת> אני לא אגיד שאין פומו, ואין רצון להיות חלק, ואין רצון כל הזמן להתעדכן מה קורה, אבל בחופשת לידה זה לא באמת אפשרי. אם אנחנו מדברים רגע על חופשה, שהיא לא חופשת לידה, פעם מישהו אמר לי, אני לא בדקתי את זה אבל זה מישהו שאני די מאמינה למה שהוא אומר – שברק אובמה בתקופת הנשיאות שלו, היה לוקח פעם בחודש חצי יום, או יום חופש. שבו הוא לא עובד, ולא עושה שום דבר, חוץ מלחשוב. אז כל הזמן הייתי אומרת לעצמי, אם אובמה יכול לעשות את זה, אני גם יכולה לעשות את זה.

ואני גם רוצה להזכיר לכל העצמאים, שאם אתה טוב במה שאתה עושה, ואתה יודע שאתה טוב במה שאתה עושה, אז ה-לחזור יהיה מאוד פשוט. וככה אני אומרת לעצמי.

ועד כמה היית צריכה להכין את עצמך לנקודה הזאת?

אוי, מאוד. היתרון בלהיות בהריון שאתה יודע… כאילו, מתי אתה יוצא לחופשה. ויש לך מספיק זמן להתכונן. אז…

וזאת גם חופשה שהיא יותר לגיטימית, כאילו, חיצונית. כי אתה אומר אני בחופשת לידה וכולם מבינים את זה.

תתפלא, אבל יש לי לקוחות שהיה נראה להם הגיוני, כאילו…

אה, וואלה.

להתקשר בשעות לא שעות, ולדרוש כל מיני דברים. אני מבינה גם אותם, כן? אבל לא לכולם זה נשמע לגיטימי. בייחוד היום שיש המון שיח על זה שאימהות יכולות כבר לשלב בין הדברים, בין קריירה לאימהות, אז זה כאילו קצת פחות, כאילו יותר לגיטימי לשלב את זה. אני ממש התעקשתי לקחת את החמישה עשרה שבועות שלי, וגם החזרה שלי היא הדרגתית, במודע. אבל נערכתי לזה. מכמה בחינות.

מה עשית?

קודם כל, כלכלית. אני יודעת שלעסק שלי לוקח לגייס לקוחות, בין חודש לשלושה חודשים. זה יכול להיות יום אחרי שאני אחזור, וזה יכול לקחת עד שלושה חודשים. אז כלכלית נערכתי לזה. גם מהסיבה הפשוטה שלא בא לי להיות בלחץ, ולבחור כאילו, עם מי לעבוד ומי הלקוחות שאני רוצה, ולא מתוך לחץ כלכלי להיכנס לדברים שאחר כך בסוף פוגעים בנפש. אז כאילו החופשה לא הייתה שווה כלום.

מבחינה טכנית, לקחתי מישהי שהיא קולגה שלי, כשותפה לאותם תיקים, והיא בעצם החליפה אותי בזמן שהייתי בחופשת לידה. אני לקחתי אותה לשישה שבועות כי רציתי כבר לחזור איכשהו מיד אחר כך, כמובן עם אופציה להארכה. אז אפשר לעשות שת"פים עם קולגות, ואפשר לשכור עובד, וגם הגדרתי לה מראש מה… מתי לגיטימי לדבר איתי, ומתי היא יכולה להסתדר לבד.

וגם טכנית, בעסק שלי, בתור יועצת אסטרטגית ותקשורתית, יש המון דברים שהם מובנים. זאת אומרת, אירועים מול לוח השנה, כמו יום השואה או יום הזיכרון, שאני יודעת שאני צריכה לכתוב נאומים, אז כתבתי אותם מראש. חג השבועות שאני צריכה להכין כל מיני סרטונים וכאלה ללקוחות שלי, אז הכנתי את התסריטים מראש. כל מה שיכולתי להכין מראש, הכנתי מראש. ואז היה לי ראש שקט, שאני לא צריכה, שאין לי בלת"מים.

זאת אומרת, זה שני דברים שעושים, אם אני מבין נכון: אחד, את מסתכלת על הגאנט השנתי של העבודה שלך ואת אומרת, פה אני צריכה להיערך מראש, מצד אחד. ומצד שני, גם עשית איזושהי היערכות כוח אדם, נקרא לזה ככה. אמרת, לקחת עשית בשיתוף פעולה אבל אפשר גם לקחת עובד, וזה, והאצלת בעצם את הסמכות הזאת. וזה מעניין, כי לא עשית את זה לפני זה.

נכון. נכון, שחררתי, מה שנקרא.

זהו, יש משהו משחרר.

יש משהו משחרר, ואני אגיד לך יותר מזה…

כן?

מה שקרה בעקבות הדבר הזה, שאני חוזרת עכשיו לעוד שת"פ מעניין עם קולגה אחרת, בגלל שהצלחתי להבין שזה הרבה יותר כיף לי לעבוד עם עוד אנשים, מאשר לבד.

וזה… מדהים. וזה הבנת תוך כדי ה…

כן.

תוך כדי החופשה. וזה לא שלא היית לפני זה בחופשות, אבל פה זה…

זה הייתה חופשה ארוכה. בחיים לא הייתי שלושה חודשים לא עבדתי, לא זוכרת משהו כזה בחיים שלי. חודש היה הכי הרבה.

אז לא עבדת בכלל? או מה עשית בפועל ביומיום?

תראה, במקצוע שלי, שזה ייעוץ אסטרטגי ותקשורתי בעולמות הציבוריים והפוליטיים, זה לא שאתה יכול לא לעבוד בכלל. אבל היה פה מבחן מאוד מאוד חשוב לי, כאדם, להצבת גבולות לעצמי. הייתי חייבת להציב גבולות ולא להיות מעורבת בכל דבר, ולדעת במה כן ומה לא. וגם, להגדיר לעצמי שלקחת את החמישה עשר שבועות האלה מבחינתי מראש שמתי את זה על השולחן, כי אחרת הייתי כבר מזמן נכנסת לעניינים.

אני גם חוזרת בהדרגה. אני בכוונה לא מגייסת עכשיו, ועושה ככה עד ספטמבר. כי יש לי תינוק בבית, ואני רוצה להיות אתו. וכמה פעמים בחיים אני אהיה אמא. והעסק… יתפקד. פשוט בלעדיי כרגע, ואחרי שאני אחזור…

השמש זרחה.

כן <צוחקת>.

למעשה הזמן שאתה לוקח חופש, אז אתה… את אמרת בעצמך, משחרר. ואז פתאום אתה מתחיל לחשוב, לקבל תובנות חדשות. מה הדברים שלמדת בתקופה הזאת על העסק שלך? יש איזשהו משהו שזה עזר לך לדייק בעצמך כעצמאית?

כן. א', לדייק את סוג הלקוחות שאני רוצה. עם מי אני רוצה לעבוד. במקרה שלי, פשוט הבנתי שאני נורא טובה, ונורא מעניין אותי לעבוד עם נשים בתפקידים בכירים שמאוד קשה להם לספר את הסיפור שלהם בתקשורת. עשיתי את זה קצת, והבנתי שאני לוקחת את העסק לשם, את השיתוך פעולה שיצרתי שאני פשוט עוד לא יכולה לספר עליו, אז נשאיר את זה ככה.

והבנתי עם עצמי, שאני רוצה גם להרחיב את השירותים שאני נותנת, לדברים אחרים שפשוט עלו לי בחופשת לידה. בגלל שהייתי יותר ב… איך אני אגיד את זה? לא הייתי בשוטף. אנחנו נורא בשוטף בעסק שלנו. צריך להוציא חשבוניות ולגבות ולטפל בלקוחות, ושימור לקוחות, ואז אין לך זמן לעצור ולחשוב – מה אתה באמת רוצה. ופתאום הבנתי מה אני באמת רוצה, ולשם אני לוקחת את זה עכשיו.

אז לאט לאט את חוזרת למסלול, לוקחת את התובנות שהרווחת בזמן החופשה.

נכון.

ואיך מתחילים את הלאט לאט לחזור לעבודה?

אז, היה לי פחד מאוד גדול. אני זוכרת, זה ממש, אני ממש חזרתי לפני שבוע, כן, התחלתי לחזור. כמו שאמרתי, אני אחזור בפול טיים בספטמבר. היה לי פחד מאוד גדול, הייתי צריכה לכתוב נאום. והתיישבתי ואמרתי, וואי כאילו, המוח שלי פירה. בואנה, לא עשיתי את זה שלושה חודשים. איך אני בכלל אגש לדבר הזה. ודיברתי עם קולגה והיא אמרה לי תקשיבי, זה כמו לרכב על אופניים, שבי וזה יקרה.

זה היה יותר קשה, אני מודה. כי קצת ההנעה היא יותר קשה ל… אבל עשיתי את זה ועכשיו אני כאילו, אוקיי סבבה, אפשר לרוץ קדימה. זה כאילו אין לך ברירה, אתה חוזר. זה עסק שלך, זה הבייבי שלך, זה אתה. בגלל זה אני תמיד טוענת שחופשה… בסוף אני זה העסק. וכמו שאתה מתחזק…

זה מה שהכי מפחיד בזה. מאזינים לנו הרבה עצמאים, שהם זה העסק במלא תחומים. ואז אתה מפחד שכל מה שבנית ירד לטמיון. זה ה… בסופו של דבר, בגלל שאתה שנייה… שנייה היית לא מרוכז.

אה, זה פחד שאני יכולה להבין אותו. אבל, אני אצטט את שירי מימון, בסדר?

בכיף. ההפך, לכבוד הוא לי.

ברשותך, שמעתי אותה השבוע או לפני שבועיים מתראיינת ואומרת שלהיות זמרת זה לא רק לשיר על הבמה, זה לעשות את הפילטיס בבוקר וללכת לפסיכולוג בערב. וגם להיות בעל עסק, זה לא רק כל היום לדבר עם לקוחות בטלפון ולתחזק את ה… את העסק. זה גם לעשות את הספורט שלך בבוקר, ולקחת חופשה לנפש. כי אתה העסק, אז אתה צריך לדאוג לעצמך. ככה אני רואה את זה.

ואני חייבת להגיד לך שכל פעם שחזרתי מחופשה, חזרתי עם הרבה יותר אנרגיות והרבה יותר רצון, והרבה יותר כוח, והלקוחות שלי רק הרוויחו מזה בסופו של דבר.

תכף יבוא האות של התופים, ואז אנחנו ניתן טיפים.

אני אחלק את זה, אתה יודע מה, אני לא אחלק את זה. לא צריך לחלק הכול לשלוש אם אנחנו כבר מדברים במושגים צבאיים. נתחיל מה-בפנים, מהנפש, בסדר? כי זה כאילו הכוח המניע שלנו בסוף בעסק.

צריך לזכור שאם אתה טוב במה שאתה עושה, ובדרך כלל שיש לך עסק והוא מצליח, אז סימן שאתה טוב במה שאתה עושה, אתה תהיה טוב גם בחופשה של שנה. אני מבטיחה לך. יש לנו פחד ששכחו אותנו. הנה יצאתי לחופש שלושה חודשים, אני אחזור לא יזכרו מי אני, אני צריכה עוד פעם להתחיל מהתחלה.

לא. יש לך, אני מזכירה לכל מי ששומע אותנו שיש לו עסק, כבר היה לך לקוחות, כבר צברת איזשהו… שם. אתה פשוט צריך להזכיר לכולם שאתה חוזר. וזה פשוט כאילו, אם אתה טוב, זה יגיע. אין פה… זה נורא מפחיד.

אני בתור עסק עצמאי, יש גם תקופות שהם חופשה כפויה זאת אומרת, שמספר הלקוחות יורדים, זה קורה בקיץ למשל, באוגוסט, שאנשים יותר, טוב השנה לא בחו"ל, אבל… זה כאילו חופשה כפויה שהיא תמיד נורא מפחידה. אבל אנחנו לומדים עם הזמן שזה כאילו… זה חוזר.

ומה שחשוב, זה פשוט לנצל את התקופה הזאתי להכניס משהו חדש, איזה רוח חדשה, איזה עניין חדש לתוך העסק שלך.

שזה הטיפ למעשה.

הרי רוב העסקים הקטנים זה אנשים שהמציאו את עצמם. כאילו ככה אני רואה את זה. מ… באמת, בכל מקצוע אתה ממציא את עצמך בתוך העסק ואתה מתפתח, וזה תקופה דווקא לתת לדברים לשקוע. הרי, תחשוב רגע, הרעיונות הכי יצירתיים שלי, שהיו לי במקצוע, הגיעו במלקחת. באמת. זה לא קלישאה, כי פשוט שם אתה רגע עם עצמך. אין לך את הטלפונים, אין לך טלוויזיה, אין לך את האינטרנט.

סף הגירויים שלך יורד.

תנצלו את זה. כאילו, זה תקופה ממש טובה לחשוב על משהו חדש שבא לך לעשות. ואני גם, אני באמת חושבת שאתה חוזר, גם אם אתה חוזר מחל"ת, שזה תקופה די מבאסת, נחת. המוח שלך נח. ובא לך לעשות, אתה בדואינג מטורף כאילו. תזכרו את זה, זה כאילו, זה שווה הכול.

אז זה הטיפ השני: תיקחו את הזמן הזה גם כדי ללמוד ולהתפתח ולשחרר. והשחרור הזה מביא גם בסופו של דבר לתובנות חשובות שישמשו אתכם בהמשך.

הרי אנחנו מתפתחים כל הזמן, והדיוק של העסק הוא מאוד מאוד חשוב, כי כשאתה מדויק עם עצמך ובתוך העסק, אז השפע הוא הרבה יותר גדול. ככה אני רואה את זה.

טיפ אחרון.

דיברנו על זה בהתחלה, זה איך לצאת לחופשה. אני גם אדבר רגע על ההיבט הנפשי, כי דיברנו על הכלכלי והטכני. זה הזדמנות, לכל בעל עסק יש את התופעה הזאתי של… אתה יודע מה, אני לא אכליל, כי אולי יש כאלה שאין להם את זה, אבל כל מי שאני מכירה, שלא יודע להציב גבולות. זה העסק שלי, והנה עוד לקוח, אני יעבוד עוד קצת, אני יעבוד עוד קצת, גם שישי, גם שבת, גם חגים. כי זה שלי. ולצאת לחופשה זה הזדמנות להציב גבולות לעצמך, וגם ללקוחות זה בסדר, דרך אגב. הם לפעמים צריכים את זה. כאילו, שנגיד להם… אני יוצא לחופשה. וגם הם יוצאים לחופשה.

גם הם רוצים חופשה ממני.

בדיוק. פשוט צריך לתקשר את זה בצורה מאוד טובה, להתריע מראש, להיות שקופים, להציג את הבנאדם שאתם מביאים שיחליף אתכם. להגיד להם, תראו אני לא זמין אבל אם במקרה קיצון, אז תשאירו הודעה ואני אחזור. כאילו ממש, להיות שקוף מול הלקוח כדי שהוא יהיה בביטחון. ושאתם באמת תוכלו להיות בחופש.

זה הטיפ האחרון.

כן.

להיות שקופים עם הלקוחות שלכם, להציב את הגבולות הנכונים, וזה גם ישמש אתכם בהמשך הדרך אחרי שתחזרו לעבודה מלאה.

זה נכון.

הדר אלוני, היה לי תענוג לשוחח איתך. ובהצלחה בדרך החדשה. חדשה ישנה.

חדשה ישנה. המדויקת יותר.

המדויקת יותר. תודה.

תודה.